הלוואת מזנין ומימון ביניים לחברות

הלוואת מזנין היא חוב שעומד בתור אחרי הבנק ולפני בעלי המניות. היא משלימה את מה שחסר בין האשראי הבנקאי לבין ההון העצמי, ולכן מכונה גם מימון ביניים. מכיוון שהמממן נפרע אחרי הבנק, הסיכון שלו גבוה יותר והמחיר בהתאם, אבל החברה מקבלת הון בלי למכור חלק ממנה.

אנחנו מלווים גיוס מזנין מ-10 מיליון ש״ח ומעלה. מתחת לסכום הזה המבנה המשפטי והפיננסי הנדרש בדרך כלל לא מצדיק את עצמו, ולרוב יש מסלולים פשוטים יותר. לחברות שצריכות סכומים קטנים יותר נבחן מסלולים אחרים, כמו הלוואת סולו או גיוס אשראי בנקאי ומוסדי רגיל.

אין מחיר אחיד. העלות נקבעת לפי הסיכון של העסקה: רמת המינוף, הביטחונות, הוודאות של מקור ההחזר וחוסן החברה. מזנין תמיד יקר מאשראי בנקאי בכיר, ולכן צריך לבדוק שהרווחיות הצפויה של המהלך מצדיקה אותו. כשמשווים הצעות, חשוב לחשב את כל הרכיבים יחד: ריבית, עמלות, רכיב הוני ותנאי יציאה.

זה תלוי בעיקר במורכבות העסקה ובמוכנות של החומר. עסקה עם דוחות מסודרים, תוכנית ברורה ובנק שמסכים לשכבה הנוספת מתקדמת מהר יותר. עסקה שדורשת הסכם נושים מורכב, הערכות שווי או בדיקות נאותות רחבות לוקחת יותר. הכנה מוקדמת של התיק היא הדרך היעילה ביותר לקצר את התהליך.

הביטחונות במזנין חלשים יותר מאלה של הבנק, כי השעבוד הראשון כבר שייך לו. נפוצים שעבוד שני על נכסים, שעבוד על מניות החברה או חברת הפרויקט, זכויות בפרויקט וערבויות של בעלי המניות. ככל שהביטחונות טובים יותר, כך המחיר יורד. חלק מהמשא ומתן הוא למצוא את האיזון בין הביטחונות לבין העלות.

לא בהכרח. בחלק מהעסקאות המזנין הוא חוב נקי שנפרע ומסתיים. בעסקאות אחרות המממן מבקש רכיב הוני, כמו כתבי אופציה, זכות להמיר חלק מהחוב למניות או השתתפות ברווח. רכיב כזה יכול להוריד את הריבית, אבל הוא עולה לכם בחלק מהערך העתידי, ולכן חשוב לחשב אותו לפני שמסכימים.

מזנין הוא כלי מימון אחד, שמשמש חברות למטרות שונות: צמיחה, רכישות, השקעות והון חוזר. השלמת הון עצמי היא מטרה ספציפית בפרויקט נדל״ן, שאפשר להשיג במזנין אבל גם במשקיע, בהלוואה כנגד נכס או בגוף מוסדי. למבנים שנבנים סביב פרויקט אחד, קראו על השלמת הון עצמי לפרויקטים.

לא. נדל״ן הוא התחום הנפוץ, אבל מזנין משמש גם חברות תעשייה, מסחר, מלונאות ובריאות שרוצות להתרחב, לרכוש פעילות, להשקיע בקווי ייצור או לממן הון חוזר לצמיחה. התנאי הוא תזרים יציב ומקור החזר ברור. בחברות תפעוליות הבדיקה מתמקדת יותר ברווחיות ובתזרים, ופחות בשווי של נכס מסוים.

ברוב המקרים כן. לבנק יש בדרך כלל התניות בהסכם האשראי שמגבילות נטילת חוב נוסף או יצירת שעבודים חדשים. לכן נחתם הסכם נושים שמגדיר את סדר הנשייה, מתי מותר לשלם למממן המזנין ומה קורה במקרה של הפרה. ניהול השיחה הזו מול הבנק הוא חלק מרכזי מהעבודה שלנו.

זה תלוי בהסכם. בדרך כלל המממן יכול לממש את הביטחונות שלו, לדרוש פירעון מיידי או להפעיל זכויות שנקבעו מראש, כמו המרה למניות. בגלל זה חשוב לבנות לוח החזר שמבוסס על תרחיש שמרני, ולא על התרחיש האופטימי. מבנה נכון כולל גם מרווח ביטחון לעיכובים צפויים.

בדרך כלל כן, אבל לעתים בעלות. מממני מזנין מתמחרים את העסקה לפי תשואה צפויה, ולכן הם מבקשים לפעמים עמלת פירעון מוקדם או תשואה מינימלית שתשולם גם ביציאה מהירה. אם אתם צופים מימון מחדש או מכירה בטווח הקרוב, חשוב לנהל את המשא ומתן על תנאי היציאה כבר בהתחלה.

לא תמיד. במבנים רבים הריבית נצברת לאורך התקופה ונפרעת בסוף יחד עם הקרן, כדי לא להעמיס על התזרים בשלב שבו הכסף מושקע. במבנים אחרים יש תשלום שוטף חלקי. ההתאמה בין מועדי התשלום לבין התזרים הצפוי היא אחד היתרונות הגדולים של מזנין על פני הלוואה בנקאית רגילה.

לפעמים. מממני מזנין מסתכלים קדימה יותר מבנקים, ולכן הפסד שנובע מהשקעה בצמיחה או מאירוע חד פעמי לא פוסל בהכרח. מה שחשוב הוא הסבר משכנע, תוכנית ריאלית ומקור החזר שאפשר לבדוק. חברה שמפסידה בפעילות הליבה שלה בלי כיוון ברור תתקשה לגייס, ובמקרה כזה נאמר לכם את זה מראש.

המממנים הנפוצים הם קרנות חוב וקרנות נדל״ן, חברות ביטוח וגופים מוסדיים, וגם קבוצות משקיעים פרטיים. לכל אחד מהם יש העדפות שונות לגבי גודל העסקה, ענף, תקופה ורמת סיכון. חלק מהעבודה שלנו הוא להתאים את העסקה לגוף הנכון, כדי שלא תבזבזו זמן על פניות שלא יבשילו.

כן, וזה אחד השימושים הנפוצים. בפרויקט בנייה המזנין נכנס לרוב בשלב פתיחת הליווי, כשהבנק דורש הון עצמי שחסר, או באמצע הדרך כשנפתח פער זמני בתזרים. כדי שזה יעבוד, המזנין צריך להיות מתואם עם הבנק המלווה. איך בונים את כל מקורות הפרויקט יחד מוסבר בעמוד מימון לפרויקט בנייה.

כן. ברכישה הרוכש מביא חלק מההון, הבנק מממן חלק כנגד הנכסים והתזרים של החברה הנרכשת, ולעתים נשאר פער. המזנין סוגר את הפער הזה כשהתזרים של החברה הנרכשת יכול לשרת את כל החוב. הבדיקה כוללת את איכות התזרים, את המינוף אחרי העסקה ואת התוכנית של הרוכש לשנים הראשונות.

אשראי מוסדי רגיל הוא בדרך כלל חוב בכיר, עם ביטחונות ראשונים ותנאים קבועים יחסית. מזנין נמצא מתחתיו בסדר הנשייה, גמיש יותר בלוח ההחזר ובמבנה, ויקר יותר. שני המסלולים משתלבים היטב: גוף מוסדי יכול להעמיד את החוב הבכיר, וגוף אחר את שכבת הביניים שמעליו.

אפשר, אבל קרן אחת תציע את המבנה שמתאים לה, לא בהכרח לכם. כשאנחנו מלווים את התהליך, העסקה מוצגת לכמה גופים במקביל, ההצעות מושוות לפי העלות הכוללת, והמשא ומתן מול הבנק ומול המממן מתנהל בתיאום. מניסיוננו, ההבדל בין הצעה לא מנוהלת להצעה מנוהלת מתבטא גם בתנאים וגם בגמישות.

זה תלוי במבנה. מזנין שהוא חוב נקי נרשם בדרך כלל כהתחייבות. כשיש רכיב המרה או רכיב הוני, הטיפול החשבונאי יכול להיות מורכב יותר ולהשפיע על יחסים פיננסיים שהבנק בודק. לכן חשוב לבחון את המבנה גם עם רואה החשבון של החברה לפני החתימה, כדי שלא תיווצר הפרה לא צפויה מול הבנק.

מתחילים בשיחה. אתם מספרים לנו על החברה, על המהלך ועל הסכום שחסר, ואנחנו בודקים אם מזנין מתאים או שיש מסלול טוב יותר. שיחת הייעוץ הראשונה ללא עלות, ופגישת הייעוץ ללא התחייבות. אפשר לפנות לאחד משלושת הסניפים דרך עמוד יצירת הקשר.